כרמי יוסף- היושבת בכרמים
המושבה "כרמי יוסף" נקראת על שם יוסף ספיר ז"ל, שהיה נשיא התאחדות האיכרים; המושבה נוסדה בשנת 1984 , ערה"ש תשמ"ה, כשראשוני המתיישבים, סימה ואלי שמעוני ז"ל, נכנסו לגור בביתם.
הגוף המיישב: התאחדות האיכרים.
שטח הישוב : כ 1640- דונם.
אורך הכבישים הפנימיים: כ 13- קמ'.
מספר התושבים : היישוב מונה כאלפיים נפש, כארבע מאות ושלושים בתי אב.
החלוקה הפנימית : 260 חברים חקלאים, 167 חברים לא חקלאים.
היישוב נכלל במסגרת המועצה האזורית "גזר".
מיקום
היישוב נבנה על גבעות השפלה. דרומה לתל-גזר. בפאתי עמק איילון. על גבול "יער המגינים". גובהו הממוצע - 260-200 מטרים מעל לפני הים. האויר יבש ומזג האויר נעים יחסית לשפלת החוף.
הכניסה לכרמי יוסף - מכביש 44 , בין רמלה לצומת "נחשון".
הסטוריה
הישוב כרמי-יוסף מוקף בשטחים חקלאיים, שעיקרם כרמי ענבים - ענבי יין וענבי מאכל - וכן מטעי זיתים ופירות, ששטחם כ 7500- דונמים. השטחים החקלאיים עובדו ברובם על-ידי חקלאים מרחובות, ראש לציון ונס- ציונה.
כבר בראשית שנת 1974 , בישיבת "אגודת מים לכורמי סיידון-גזר" ,האגודה שהוקמה על-ידי החקלאים כדי לנהל את הספקת המים למטעים, עלה הרעיון להקים מושבה חקלאית סמוך לכרמים, ונבחרה וועדה לטיפול בנושא ולקידומו.
ביום שני, יא' בכסלו תשל"ה, 25.11.74 , באספה הכללית של "אגודת מים לכורמי סיידון גזר", שהתקיימה בבית האיכר ברחובות, הוחלט על "הקמת יישוב בתל-גזר סיידון". לאחר התברר,כי על תל-גזר ובמורדותיו לא יהיה אפשר לבנות, משום שזהו אתר ארכיאולוגי, נפלה הבחירה על גבעות הסלעים דרומה לתל-גזר, שהיו שוממות מאז ומעולם.
עשר שנים נמשך התהליך הקשה של הקמת היישוב. הקושי בהקמת היישוב נבע בעיקרו מן העובדה, שכל מלאכת ההקמה - סיקול הסלעים, הכשרת הקרקע ובניית התשתיות - כל אלה מומנו על ידי המתיישבים; העזרה שקיבלו מן המוסדות, ובעיקר מן "הסוכנות היהודית" ,היתה עזרה בתכנון ובמדידות. העול הכספי הכבד ,שנפל על כתפי המתיישבים ,וכן העבודה בשטחים המסולעים-הבעייתיים - הם שעכבו את השלמת היישוב.
בחודש ספטמבר, 1977 , אישרת וועדת שרים להתישבות את הקמת המושבה לבני האכרים בתל-גזר .
ביום שני, ט"ו באב תש"מ, 28 ליולי 1980 , הונחה אבן הפינה "לישוב נוסף במערכת המושבות בארץ ישראל", במעמד נציגי ממשלת ישראל והתאחדות האיכרים, נציגי הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית, נציגי עירית רחובות והמועצה האזורית גזר. ביום רביעי, ט"ז בנסן תשמ"ג, 30 במרץ, 1983 , הונחה אבן הפינה לבתים הראשונים ולבית הציבורי הראשון .
בערב ראש השנה תשמ"ה נכנסו לגור בביתם בכרמי-יוסף ראשוני המתיישבים, סימה ואלי שמעוני ,וגרו בבדידות עד לערב פסח באותה שנת.
בשנה הראשונה נכנסו לגור ביישוב כעשרים משפחות.
